<h1>אבודרהם סדר תפילת התעניות</h1>
<h2>דף ב.</h2>
עוד מתענין בי"ג באדר הסמוך לניסן, ואינו מפורש בכתוב, ולא בתלמוד, אלא החכמים האחרונים תקנוהו, אחר חתימת התלמוד. וכתב אבן הירחי שאינו לשם זכר תענית אסתר, שהרי אין אנו מתענין ג' ימים לילה ויום. ועוד שאותם בפסח היו, שנאמר (אסתר ד', י"ז) ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר, מלמד שעבר יום ראשון של פסח בתענית (מגילה ט"ו ע"א) והמן נתלה בששה עשר בניסן, זכר לדבר (יהושע ה', י"ב) וישבות המן ממחרת. ואין התענית אלא על שם ויקהלו היהודים אשר בשושן בי"ג בו, ואמר מר זמן קהילה לכל הוא. וכן פירוש בירושלמי, ומצפרא כנופיא, ונקהלו להתענות, וכן פירש רבינו חננאל, ולכך אין מתענין אלא יום אחד עד כאן.
<h2>דף ה.</h2>
וחילוק יש ביניהם, שארבעת הצומות הם נדחים לפעמים, כשחלו בשבת, חוץ מעשרה בטבת, שאינו חל לעולם בשבת, אבל הוא חל לפעמים ביום ששי, ומתענין בו ביום, ואפילו היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר, מפני שנאמר בו (יחזקאל כ"ד, ב') בעצם היום הזה, כמו ביום הכפורים, ושאר הצומות אינן חלין לעולם ביום ששי. ועוד, כי י"ג באדר שחל להיות בשבת מקדימין ומתענין חמישי, שהוא י"א. כי לא היו יכולין לדחותו ליום ראשון שלאחר השבת, מפני שהוא יום פורים, וגם ביום ששי לא היו יכולין להתענות, בעבור הסליחות והתחנונים שמרבים לומר בתענית, ולא נכון לעשות כן בערב שבת, שלא יוכלו לטרוח להכין לשבת, זה הטעם מצאתי בתשובת הגאונים. ושאר הצומות, כשחלין בשבת, ואפילו ט' באב, דוחין אותם לאחר השבת.
<h2>דף כג:</h2>
כתב רב נתן גאון, שאין מנהג ליחיד המתענה לומר י"ג מידות. והרב יעקב בן הרא"ש כתב (טור אורח חיים סימן תקס"ה) ואיני יודע מה חשש יש בדבר, שאינו אלא כקורא בתורה, שהרי לא אמרו חכמים אלא כל דבר שבקדושה אין אומרין אותו בפחות מעשרה, ואינו נקרא דבר שבקדושה אלא קדיש וקדושה וברכו, וכן כתב הרב רבינו יונה. וכשאומר ויקרא בשם ה' צריך להפסיק מעט בין בשם לה', כי בפסוק הוא בטפחא, ורוב ההמון טועין בזה.
<h2>דף לא.</h2>
ואומר אל ארך אפים ורב חסד, ואל ארך אפים מלא רחמים. ומוציא ספר תורה, וקורין בו שלשה, בפרשת (שמות ל"ב, י"א) ויחל משה, ואומר קדיש עד לעילא, ואומר אשרי, ולמנצח, וסדר קדושת, ומחזיר ספר תורה למקומו, ואומר קדיש תתקבל (ואומר) בעשרה בטבת וצום גדליה אומרים (תהלים פ"ג) שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך. ושבעה עשר בתמוז אומרים (שם ע"ט) מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך. ובצום אסתר אומרים (שם כ"ב) למנצח על אילת השחר, ואומר קדיש יהא שלמא רבה. למנחה אומר אשרי וקדיש עד לעילא. ואומר אל ארך אפים ורב חסד, ואל ארך אפים מלא רחמים, ומוציא ספר תורה, וקורין בו שלשה, בויחל משה, כמו בשחרית, ומחזיר ספר תורה למקומו, ואומר קדיש עד לעילא, ומתפללים י"ח, ואומרים עננו. וחוזר שליח צבור התפילה, ואומר סליחות וודויים, כמו בשחרית, ועננו בין גואל לרופא, וגומר התפילה, ואומר ברכת כהנים, ואומר תחנונים של שני וחמישי, ונופלים על פניהם, ואומרים תחינה, ואומר אם עונינו ענו בנו, ואבינו מלכנו, ואנחנו לא נדע, ואומר קדיש תתקבל. ואם חל עשרה בטבת ביום ששי, מתפללין שחרית כשאר הצומות, וכן במנחה, אבל אין אומרים הודויים, ולא נפילת אפים במנחה, שהוא ערב שבת.
ומוציא שליח צבור ספר תורה, וקורין בו מראש פרשת אם בחקותי (ויקרא כ"ו, ג') עד סוף הקללות. כהן קורא עד (כ"ו, ה') וישבתם לבטח עליה. לוי עד (כ"ו, ט') והקימותי את בריתי אתכם. שלישי והוא המפטיר קורא עד סוף הקללות, עד (כ"ו, מ"ו) בהר סיני ביד משה. משום דקיימא לן אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולם, משום שנאמר, ואל תקוץ בתוכחתו. והטעם שקורין בקללות, כדי שישמעו העם עונש העבירות, ויחזרו בתשובה, וירחם עליהם המקום. ואומר קדיש עד לעילא, ומפטיר בירמיה (י"ד, א') על דברי הבצרות עד (י"ד, ט') ושמך עלינו נקרא אל תניחנו. וקורא אותה בניגון הפטורת ט' באב. ויברך הברכות האחרונות עד מגן דוד, וכן במנחה. ואומר מצלאין. וידרוש מי שראוי לדרוש, ואומר קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא. ומחזיר ספר תורה למקומו, ואומר קדיש תתקבל. ואומר (תהלים ס"ה) למנצח מזמור לדוד שיר. לך דומיה תהילה אלהים בציון ולך ישולם נדר. וקדיש עד לעילא. ואומר תוכחות ופזמונים וסליחות. ואם ירצה יתחיל התהילים, ויקרא ממנו, כמו שקורין בליל יום הכפורים, עד שיגיע זמן תפילת המנחה. למנחה אומר אשרי, וקדיש עד לעילא. ואומר אל ארך אפים ורב חסד, ואל ארך אפים מלא רחמים. ומוציא ספר תורה, וקורין בו כהן ולוי ומפטיר, בפרשת כי תשא. הראשון קורא מן (שמות ל"ב, י"א) ויחל משה עד אשר דבר לעשות לעמו (שם ל"ב, י"ד). ומדלגין וקורין השני והמפטיר, מן (שם ל"ד, א') פסל לך עד אשר אני עושה עמך ומפטיר בתרי עשר בהושע (י"ד, ב') שובה ישראל, עד ופושעים יכשלו בם, והוא סוף הספר. ומסיים מי אל כמוך, שהוא בסוף ספר מיכה ומחזיר ספר תורה למקומו, ואומר קדיש עד לעילא. ומתפללין שמונה עשרה. וחוזר שליח צבור התפילה, והווידוים, ושבע ברכות, כמו בשחרית. ואומר תחינה ומישב, אם עוננו ענו בנו. קדיש תתקבל. ומזמור לך דומיה תהילה (תהלים ס"ה). ואומר קדיש עד לעילא, ואומר תוכחות ופזמונים וסליחות, עד שיגיע זמן תפילת נעילה.
<h2>דף לא:</h2>
ובכולן קורין בתורה שחרית ומנחה ויחל משה, אבל אין מפטירין בהם, חוץ מתשעה באב, בשחרית קורין פרשת (דברים ד', כ"ה) כי תוליד בנים, ובמנחה ויחל משה, ומפטירין שחרית ומנחה.
